כבר בנסיעה אני מתחילה להרגיש את אווירת החופש והכיף שמשרה אזור הגליל העליון. הכל ירוק, פורח, צבעוני ומזמין. מעין שילוב בין טבע בתולי ופראי יחד עם שפע של אטרקציות, בתי קפה ונקודות עניין שאני רואה לאורך הדרך.
תודות לwaze ולשילוט מוקפד, אני מוצאת בקלות את אתר הקמפינג.
בכניסה כבר ממתין לי עם חיוך גדול, אייל גרינוולד סמנכ"ל השיווק, שמספר בהתרגשות על המהלכים שעשו לכבוד עונת הפסח 2020 ואנחנו יוצאים לסיור ברחבי האתר.
כבר במבט ראשון אני מבינה שמדובר על אתר קמפינג בסגנון אחר.
אני נזכרת בחופשות הקמפינג בילדותי אי שם בשלהי שנות ה90 - אז רוב האתרים היו ארעיים ומאולתרים, וכמה החוויה הייתה מהולה בלוגיסטיקה ואפילו טרחה.
כאן לעומת זאת, האתר מרגיש ממש כמו כפר נופש מדוגם. קמפינג אבל בסטייל.
מרחב גדול, חי ומזמין, קל להתמצאות ושליטה.
ניכרת כאן המחשבה עלינו, ההורים. הכול מגודר ומתוחם באופן ברור ומסודר, מאובטח 24/7 ומצולם, כך שנוכל להרגיש בטחון על הילדים המתרוצצים.
אני מחמיאה לאייל, והוא מספר שמבחינתם הייתה מטרה ברורה – לשמר מצד אחד את תחושת הטבע, הירוק והמרחב, יחד עם מתן תשתיות מסודרות ותחושת סדר ובטחון לנופשים.
קמפינג בלום וילג', הוא מתחם לאוהלים ממוזגים
אני נדלקתי על האוהלים הממוזגים שמספקים את התמהיל המדויק עבורי. הרי הילדודס משתוקקים (שלא לומר, חופרים) לצאת לקמפינג באוהל, אבל אני מתמלאת מועקה מעצם המחשבה על לישון בחום הישראלי.
העובדה שבאוהל יש מזגן, מקרר ואבזורים למיניהם– מרגיעה אותי ואני כבר בודקת מול אייל איזה תאריכים נשארו פנויים לפסח.
אנחנו ממשיכים בסיור, עוברים עוד ועוד מדשאות מטופחות, שולחנות קק"ל ופינות זולה עם ערסלים. אני כבר מדמיינת את עצמי על הערסל, שותה בירה קרה, בעוד הילדודס שלי מתרוצצים, מתגלגלים על המדשאות ומטפסים על מתקני השעשועים החדישים.
בדרך לפארק האתגרי (כ-100 מטר ממתחמי האוהלים) אני מציצה בשירותים ומתפעלת מרמת התחזוקה שלהם. אייל מספר כי השנה הם עברו שיפוץ ושדרוג משמעותי, וכי יש צוות ניקיון שצמוד אליהם.
בפארק האתגרי טופ רופ (שהבילוי בו כלול במחיר האירוח) אני מגלה עולם שלם של חווית לילדים, ושמחה לשמוע מאייל שגם המבוגרים יכולים ליהנות כאן ממנה הגונה של אדרנלין ואקשן. וואו, וואו, כמה אטרקציות לילדים יש כאן - עשרות גשרי חבלים, מתחם ירי בחץ וקשת, קיר טיפוס מקצועי ואומגה ענקית שתשלח אתכם ישר למים. בפארק יש גם מתחם לקטנטנים כך שגם הפעוטות יוכלו להוציא מרץ ולצבור חוויות.
את הסיור שלנו אנחנו מסיימים בנקודת תצפית מרהיבה. מצד אחד נשקפים נופיו המרהיבים של הגולן, מצד שני מרחבי עמק החולה, וממש מתחתיי טיילת עמי הקסומה. אני רואה את הירדן זורם בטירוף, ואייל מספר שהחורף השנה פינק את הנהר, והמפל הגדול שוצף וקוצף. אוטוטו תירגע הזרימה, ואורחי הקמפינג יהנו משייט קייקים חוויתי ומלא בזיכרונות.
אנחנו נפרדים לשלום, לא לפני שאני מקבלת ממנו המלצות על מקום טוב לאכול בו (דג על הדן - תמיד מנצחת) והבטחה כי הוא שומר לי אוהל ממוזג לחול המועד פסח (-: